מעת לעת בשנים האחרונות מדווחת התקשורת בישראל על היקפי הלבנת ההון וההון השחור במדינה. הסברה הרווחת היא שכיום מדובר על תופעה שהיקפה מגיעה למעלה מ-200 מיליארד שקל, למעשה יותר מעשרים אחוזים מהתמ”ג בישראל – במילים אחרות ניתן לומר שתקציב המדינה יכול היה לגדול בעוד 200 מיליארד שקל לפחות ללא התופעה המטרידה הזו
לפני שנכעס נרגיע במעט, בכל מדינה ברחבי הגלובוס קיימת תופעת ההון שחור, אם בממדים רחבים יותר ואם באופן מינורי יחסי, וקשה להאמין שאי פעם התופעה תיעלם לגמרי. גם במדינות שומרות חוק וגם במדינות בעלות מערכות אכיפה קשוחות ונוקשות, סביר להניח שישנם אנשים רבים שמלבינים הון בדרכים כאלו ואחרות – מדובר למעשה בחלק בלתי נפרד כמעט מכלכלה קיימת. הבעיות המרכזיות מתחילות בהיקפי ההלבנות ובאופן שההון הזה מושג.
בין שחור להלבנה – הון לא מדווח
הון שחור פירושו כסף שלא מדווח למדינה, כלומר עסקאות שאין שום רישום עליהן והמדינה לא מקבלת מהם את חלקה, קרי עסקאות שלא משלמים עליהן מס. אלו יכולות להיות גם “עסקאות יומיומיות” סטנדרטיות למדי למראית עין כמו שיעורים פרטיים, נסיעה במונית, רכישה בחנות, עבודה מסודרת של בעל מקצוע/עסק עצמאי וכו’.
במקרה של עסקאות כאלו, המדינה יכולה לטפל, באמצעות בדיקות שונות של מס הכנסה, המדינה גם מאפשרת למי שלא שילם מס בהיקפים מסוימים להחזיר חלק מהסכום ולקבל חסינות מפני העמדה לדין פלילי דרך הליך של גילוי מרצון. כלומר, כאן אנחנו מדברים על מצבים שהמדינה יכולה לטפל בהם – הכל עניין של כוח אדם, תקציב ומוכנות להשקיע בכך זמן.
הבעיה המרכזית בתופעה היא בהון השחור שנוצר בדרכו השנייה, הדרך הפחות סטנדרטית, דרך פעילות פלילית. הון שחור מוגדר גם על ידי כל הון שמושג דרך פעילות פלילית, שכן היא מן הסתם לא מדווחת למס הכנסה – מדובר על עסקאות סמים, נשק, הימורים, זנות ועוד. הבעיה כאן היא לא רק ההון השחור שנוצר ולא מדווח אלא שהוא נוצר באמצעות מעשים לא חוקיים, לעיתים גובלים באלימות וכן שכיום אנחנו יודעים שהרבה מאוד מהפעילות הזאת קשורה לטרור מקומי ובינלאומי.
ארגוני טרור ופשע שונים מוצאים דרכים להכשיר הון שחור, ההכשרה נעשית באמצעות עסקים מוכרים וחוקיים “לכאורה” על הנייר. למשל, הם מכניסים את הכסף שהם צוברים דרך אותן עסקאות מפוקפקות לעסקים חוקיים ובעצם “מלבינים” אותו, לכן כל הנושא הזה נקרא הלבנת כסף או פשוט “הלבנת הון”. כסף שלא מדווח למס הכנסה נכנס למעגל הכלכלה בלי שיודעים מאין הוא צץ ופתאום הוא רשום במקומות שונים, תוך הטעייה של הרשויות.
אז כיצד מתמודדים עם הלבנת הון?
מאז הוכרזה מלחמה על ארגוני הטרור בתחילת שנות האלפיים, המאבק על הון שחור והלבנת הון עלה שלב, רשויות המס מבצעות מעקבים הרבה יותר נוקבים נגד ארגוני טרור ופשע, בודקים את נתיבי הכסף, וחושפים הרבה יותר נתיבים של הון שחור שעובר בעולם ועובר הלבנה.
עם זאת חשוב לומר, מדובר לגמרי במשחק מורכב ובלתי נגמר של חתול ועכבר – בחלק מהמקרים זה מצליח אך הכמויות גדולות מדי והמספרים גבוהים בשביל שזה ייפסק לגמרי כאן ועכשיו, לכן להצלחה מרבית נדרש תהליך ארוך, מורכב ומייגע בשילוב מרבית הגורמים והרשויות הרלוונטיות.
